דופינג - סימום

ככל שהמדע התקדם סוגים חדשים של סימום התפתחו וככל שהספורט התחרותי קבע קריטריונים קשים יותר ומאחר וטכניקות האימון הפכו זהות לכולם הרי שכל שנותר היה למצוא מרכיב חדש שיתן את היתרון לשבירת שיאים, נצחונות וזכיה בתארים. כיום קיימת הקפדה רבה בנושא ורבים מהספורטאים המשתמשים בסמים אלו מסתכנים הן מבחינה מקצועית והן מהבחינה רפואית.

כיום מחולקים התמריצים למספר קטגוריות:

1. חומרים מעוררים אמפיטמינים.
2. חומרים מדכאים מערכת עצבים מרכזית.
3. חומרים פיזיולוגיים כגון הורמונים.

אמפיטמינים:

חומרים ממריצים הפועלים בדומה להורמוני המרץ הטבעיים בגוף, אנדרנלין ונור-אנדרנלין ובכוחם להשפיע על המערכת האוטונומית הפרפרית של העצבים ובמיוחד על המערכת הסימפתית המגבירה את קצב הלב (הגברת כמות הדם המגיעה לשרירים). כמו גם, ליצור עליה בלחץ הדם הסיסטולי ובכך לזרז אף את הפעילות של כל מערכות הגוף.
אמפיטמינים גורמים לערנות יתר מגבירים כושר ריכוז ואף בולמים תאבון (ידועות תרופות להרזיה העושות שימוש בהן). הנזק הכרוך בלקיחתם מגיע מיד לאחר כ - 48 שעות מזמן נטילת הסם, כתגובה ירגיש המשתמש עייפות חולנית, וחולשה בכל חלקי הגוף.

חומרים פיזיולוגיים:

במקביל להתפתחות המדע בתחום הרפואה והתרופות, התפתח זן חדש של מוצרים, במיוחד בכל הקשור בתחליפי הורמונים טבעיים (סטרואידים). נטילת סוגים אלו מביאה להתפתחות מהירה וגדולה של מערכת השרירים מעשירה את מחסני הגליקוגן המגבירים את הכוח ויוצרים עליה במסת חילוף החומרים בגוף. כיום רבים מבין הספורטאים (למרות הפיקוח והאיסור המוחלט) משתמשים בחומרים אלו, השימוש נפוץ בעיקר בקרב מפתחי הגוף משני המינים.
הסיכונים בלקיחתם גבוה ביותר ויכול להביא במקרים קיצוניים למוות. שימוש מופרז או לא מבוקר יביא לפגיעות בגוף, הפרשת יתר של הורמונים, פגיעה בכבד ובלב, במערכת הרביה, עצבנות נדודי שינה ועוד.