מהו סף חומצת החלב, ומה משמעותו?
סף חומצת החלב נקרא גם סף אנאירובי והוא היכולת לבצע פעילות מרבית מבלי שתהיה עליה חדה בריכוז חומצת החלב בדם.
נכתב על-ידי עמית אלון | פורסם בתאריך 14/10/09
הווצרות חומצת חלב:
בעת מאמץ קל הגוף מייצר אנרגיה על ידי ניצול החמצן. עם הגברת המאמץ ישנה נקודה מסויימת שתאי הגוף המייצרים אנרגיה תפוסים בכדי לקלוט חמצן נוסף, ומשלב זה האנרגיה העיקרית להמשך הפעילות מופקת על ידי תהליכים שלא משתמשים בחמצן. בשעת התהליך הנ'ל הנקרא התהליך האנאירובי מופרש חומר הקרוי חומצת חלב. חומצת חלב בכמויות גדולות בשריר גורמת לעייפות שרירית ולכן שלב זה של המאמץ הופך להיות קשה יותר ויותר. אם נגביר את המהירות חומצת החלב תעלה בצורה משמעותית עד לנקודה בה השריר לא יוכל לתפקד כראוי לספורטאים יכולת להתמודד עם רמות גבוהות של חומצת חלב, וכמו כן לסלקם מהר יותר מהשרירים יחסית ללא ספורטאים.
סף חומצת החלב:
גוף האדם יכול לעמוד במאמצים אירוביים למשך זמן מעט מתחת לנקודה בה חומצת החלב עולה בצורה משמעותית הנקודה הנ'ל בה הגוף לא יכול להתמודד עם הכמויות הגדולות של חומצת החלב שהולכת ומתגברת נקראת סף חומצת החלב.
סף זה מתרחש בדרך כלל ברמות של 80%-85% מהדופק המירבי במאמצים מעל לדופק זה אין אפשרות להתמיד במאמץ לאורך זמן סף זה שונה מאדם לאדם וניתן לשינוי, הוא תלוי בכושר הגופני של האדם.
לרצים למרחקים סף חומצת חלב גבוה (85%-90% מהדופק המירבי ) כלומר, הספורטאי הנ'ל יכול לעשות מאמצים קשים יחסית לאורך זמן, בדופק גבוה יותר, תוך התמודדות עם רמות גבוהות יחסית של חומצת חלב, וסילוקה בצורה יעילה מאשר לא ספורטאי שבאותה דרגת דופק כבר מגיע לשיא המאמץ ושיא העייפות.
את סף חומצת החלב אפשר להעלות, וכך להגביר את הכושר הגופני זאת על ידי אימונים מתאימים להרמת סף חומצת החלב.
